שמחה ביהדות ובפורים

לפני שנים רבות, ואני בחור בשיעור ה' בישיבת מרכז הרב, ניגש אלי הרב אלישע וישליצקי זצ"ל וסיפר לי, שביקשו ממנו לדבר ברדיו על השמחה של פורים. הוא לא היה יכול, וביקש ממני לדבר במקומו. אמרתי לו שאין לי מה לומר, והוא לא התעצל, ופשוט כתב לי מה לומר. דף יקר זה שמור עימי עד היום. אביא כאן מדברים נפלאים אלו.

באופן כללי, השמחה היא חלק יסודי בכוחות הנפש של האדם ובמכלול של תורת ישראל. התביעה כלפינו מובאת בפרשת 'כי תבוא' :"תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". וכלשונו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי :"שלושה הם יסודות עבודת האלו-ה, היראה, האהבה והשמחה.

השמחה ככלל היא ביטוי לתנופה, להזדהות נפשית עם הרעיון שעל פיו חיים. השמחה היא גם ההתרוממות שמעל לקטנות, מעל צמצומי העכשווי, מעל לקשיי ההווה. ובהדגשה, נקודה אחת, בשמחה מתבטא העולם הפנימי של השמח.

השמחה בפורים היא ההכרה בהצלתנו בגלות, מתוך האחדות המתבטאת במילים "לך כנוס את כל היהודים", ו"עמדו ונקהלו על נפשם".

אנחנו מתחנכים ומנסים ליישם שמחה, לא של התפרקות, או של פגיעות הדדיות, או של אמירת דברים שלא נעים לאומרם במשך השנה. אלא שמחה על החיוב, ואם יש התעלות, הרי היא של התבטלות עצמית, של שמחה על הפוטנציאל שבכל אדם, למרות שלא תמיד בא לידי מימוש. שמחה שהיא חלק מההתקדמות בחיים, ולא כסטייה וכעצירת ביניים.

ובתוך כך, הביסום ושתיית היין. אף היא באה להסיר מחיצות, לחשוף את הפנימי ביותר. כשיש אישיות עם תוכן, היין מוציא סוד מאין כמוהו.

ומי שיראה את האהבה הפורצת, את הבכי שמתוך השמחה, את הריקוד עד כלות הנפש, את החיבור בין הגוונים והגילאים השונים, אולי יראה גם שמחה אמתית.

9 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מגמה חינוכית בפסיקת המשנה ברורה

השו"ע פוסק :"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מהרי"ל). ואח

רבי אליעזר בן הורקנוס והפרה האדומה

שנינו במשנה :"רבי אליעזר אומר, עגלה, בת שנתה. ופרה, בת שתים. וחכמים אומרים, עגלה, בת שתים. ופרה, בת שלש או בת ארבע. רבי מאיר אומר, אף בת חמש כשרה הזקנה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר, שלא תפסל. אמר ר

בעלי תשובה על ידי סוכה

בס''ד ערב סוכות התשע''ט בעלי תשובה על ידי הסוכה השפת אמת (תרנ''ב) מביא כי בכל שנה, אחר ימים נוראים, הימים של סוכות הם הכנה לכל השנה, כשם שאבותינו הלכו את הארבעים שנה כהכנה לכל הדורות. כשם שהם חיו מ

ישיבת שדמות נריה, 04-6099726

yshadmot@gmail.com