© 2018 by Yeshivat Shadmot Neriya. Proudly created with Wix.com

שמחה ביהדות ובפורים

לפני שנים רבות, ואני בחור בשיעור ה' בישיבת מרכז הרב, ניגש אלי הרב אלישע וישליצקי זצ"ל וסיפר לי, שביקשו ממנו לדבר ברדיו על השמחה של פורים. הוא לא היה יכול, וביקש ממני לדבר במקומו. אמרתי לו שאין לי מה לומר, והוא לא התעצל, ופשוט כתב לי מה לומר. דף יקר זה שמור עימי עד היום. אביא כאן מדברים נפלאים אלו.

באופן כללי, השמחה היא חלק יסודי בכוחות הנפש של האדם ובמכלול של תורת ישראל. התביעה כלפינו מובאת בפרשת 'כי תבוא' :"תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". וכלשונו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי :"שלושה הם יסודות עבודת האלו-ה, היראה, האהבה והשמחה.

השמחה ככלל היא ביטוי לתנופה, להזדהות נפשית עם הרעיון שעל פיו חיים. השמחה היא גם ההתרוממות שמעל לקטנות, מעל צמצומי העכשווי, מעל לקשיי ההווה. ובהדגשה, נקודה אחת, בשמחה מתבטא העולם הפנימי של השמח.

השמחה בפורים היא ההכרה בהצלתנו בגלות, מתוך האחדות המתבטאת במילים "לך כנוס את כל היהודים", ו"עמדו ונקהלו על נפשם".

אנחנו מתחנכים ומנסים ליישם שמחה, לא של התפרקות, או של פגיעות הדדיות, או של אמירת דברים שלא נעים לאומרם במשך השנה. אלא שמחה על החיוב, ואם יש התעלות, הרי היא של התבטלות עצמית, של שמחה על הפוטנציאל שבכל אדם, למרות שלא תמיד בא לידי מימוש. שמחה שהיא חלק מההתקדמות בחיים, ולא כסטייה וכעצירת ביניים.

ובתוך כך, הביסום ושתיית היין. אף היא באה להסיר מחיצות, לחשוף את הפנימי ביותר. כשיש אישיות עם תוכן, היין מוציא סוד מאין כמוהו.

ומי שיראה את האהבה הפורצת, את הבכי שמתוך השמחה, את הריקוד עד כלות הנפש, את החיבור בין הגוונים והגילאים השונים, אולי יראה גם שמחה אמתית.

6 צפיות