"פרשת שבוע: ואתחנן: "כי אתם המעט

בס''ד לפרשת ואתחנן מנחם אב התשע''ח

"כי אתם המעט"

אחרי בחירתנו לעם סגולה, אומר הכתוב( ז, ז): לא מרבכם מכל העמים חשק ד' בכם, ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים.

מדוע בחר ד' בנו בהיותנו המעט שבין העמים?

הבבלי בחולין פט ע"א מדגיש את הענווה של ישראל:

אמר להם הקב''ה לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם - אמר לפני ואנכי עפר ואפר, למשה ואהרן - אמר ונחנו מה, לדוד - אמר ואנכי תולעת ולא איש, אבל עובדי כוכבים אינן כן, נתתי גדולה לנמרוד-אמר הבה נבנה לנו עיר, לפרעה-אמר מי ד', לסנחריב-אמר מי בכל אלהי הארצות וגו', לנבוכדנצר-אמר אעלה על במתי עב, לחירם מלך צור-אמר מושב אלהים ישבתי בלב ימים.

בניגוד להתנשאות של העמים בגדולתם, ישראל מקטינים עצמם, גם בגדולתם.

פרשני המקרא מוסיפים עוד דגשים, ונזכיר חלקם: רבינו בחיי מתאר את חשק ד' בם עד כדי דבקות בכל מצב, גם בעת הצרות.

בעל עקידת יצחק שער צ, מדגיש את השכל האלוקי ומידותיו בהנהגת העולם, שיהיו גם לישראל, למרות הציווי להחרים את שבעת העמים ולא להתחתן בם:

האלשיך מדגיש את הבחירה הנצחית בישראל, בהיות נשמתנו, חלק אלוק ממעל, ודווקא מתוך התמודדות בחיים עלי אדמות, וגם מתוך התייסרות בין העמים:

מלבי"ם מבאר את העדפת מעט מאמינים שיש בהם אלוקות, על פני הרבים, מכל העמים:

המשותף לכולם הוא היות ישראל מיוחדים בין העמים, בהליכתם "נגד הזרם" המקובל באנושות, עקב נשמתם שהיא חלק אלוק ממעל, ובהיותם בעלי שכל ומידות אלוקיות. לכן נבחרו להיות סגולת העמים.

בדרך כלל הדתות האחרות וההמון האנושי נמשך אחר רושם כביר הניכר יותר מתוך הכח, או הופעה החיצונית מרשימה, או גיוס מאמינים המוני, ושאר דרכי השפעה קצרי טווח, החסרים עומק רוחני וקדושה. במצבים אלה, גם השכל וגם המוסר האנושי, משתבשים, ומגיעים להתנהגות של הוללות ותאווה או של אכזריות ורשע, בממדים נוראים.

גם בישראל, סגולתם תלויה במימוש הכרת הסגולה, בלימוד וקיום תורת משה. הראי''ה קוק מבאר שלכך נאמר אצל משה: "ויקבר אותו בגיא מול בית פעור". או שישראל הולכים בתורת משה או שהם מגיעים לעבוד את בעל פעור !

וכך כותב בעולת ראיה / חלק ב / פרקי אבות (עמ' קעז'):

מניעת ההבדלה היא שגרמה לרשעי עולם לדבר על ד' תועה, ...וחסרון ההבדלה מתפלש הוא ג"כ בגרועים ונחלשים שבכל דור, שהם מציצים על ההבל שבשאר האמונות, שיסודן תוהו וכזב, ואינם יכולים להתרומם ולהכיר, שההבדל שבין ישראל לעמים, שהוא הבדל עצמי שבין אור לחושך, מתגלה הוא ביותר בצד האמונה, כהבדל שבין עצם החכמה והסכלות. וזהו סוד קבורתו של משה רבינו ע"ה מול בית פעור, היותר גסה וכעורה שבאמונות של עובדי עבודה זרה, שאפילו לאדוקי ע"ז ניכרת גנותה והבליותה. כי מה שיש לה עכ"פ איזה מקום בנפשות במציאות האנושיות מספיק הוא כבר לחלושי הנפש להחליש בלבם זוהר האמונה, בטענת "כל אפין שוין", ...אבל ההעלם צריך הוא לעולם, כדי לתן מקום לכל הנסיונות והצירופים של הגלויות, והשי"ת אדון כל המעשים יודע כמה טובה תבא לעולם מהעלם האורה...

בתהליכי גאולה, תהליך הכרת ישראל בסגולתם, עובר קשיים והתמודדויות, ובינתיים, קמים פריצים בני עמינו, המתנשאים בפיהם בערכי מוסר וחופש, ובתוכם אותם ערכי שווא, הם נבובים. אך גם אלה הם פרפורי התרבות הזרה שפגעה וזינבה בתרים אחר העומק והאמת שבדרכנו. לבסוף, יחזור גם חלק זה של עמנו, אל המקורות, וביתר גדלות ועומק רוחני, וסגולתנו תינשא במרום גודלה בין העמים.

3 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מגמה חינוכית בפסיקת המשנה ברורה

השו"ע פוסק :"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מהרי"ל). ואח

שמחה ביהדות ובפורים

לפני שנים רבות, ואני בחור בשיעור ה' בישיבת מרכז הרב, ניגש אלי הרב אלישע וישליצקי זצ"ל וסיפר לי, שביקשו ממנו לדבר ברדיו על השמחה של פורים. הוא לא היה יכול, וביקש ממני לדבר במקומו. אמרתי לו שאין לי מה ל

רבי אליעזר בן הורקנוס והפרה האדומה

שנינו במשנה :"רבי אליעזר אומר, עגלה, בת שנתה. ופרה, בת שתים. וחכמים אומרים, עגלה, בת שתים. ופרה, בת שלש או בת ארבע. רבי מאיר אומר, אף בת חמש כשרה הזקנה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר, שלא תפסל. אמר ר

ישיבת שדמות נריה, 04-6099726

yshadmot@gmail.com