© 2018 by Yeshivat Shadmot Neriya. Proudly created with Wix.com

פרשת בלק התשע''ח בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו.


בס''ד לפרשת בלק תמוז התשע''ח

בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו

דווקא מבלעם לומד הכתוב כלל חשוב זה בחירתו החופשית של האדם. כך שנינו בבמדבר רבה (וילנא) בלק פרשה כ, יב:

"אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם". מיכן את למד שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, שמתחלה נאמר לו לא תלך כיון שהעיז פניו להלוך הלך שכן כתיב ויחר אף אלהים כי הולך הוא אמר לו הקב''ה: רשע איני חפץ באיבודן של רשעים הואיל ואת רוצה לילך ליאבד מן העולם קום לך, ואך את הדבר ללמדך שבהתראה הלך

אם נדייק, לכאורה זה נגד רצון ד'. אמנם נדייק יותר: זה היה רצון ד' לתת לאדם יכולת בחירה כל כך גדולה, לעשות דברים שהם כביכול נגד הנחייתו של ד'. גם במכות דף י ע"ב לומדים כלל זה אך מוצאים לו מקור גם בנביאים ובכתובים:

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים - בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב: לא תלך עמהם, וכתיב: קום לך אתם; מן הנביאים, דכתיב: אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך; מן הכתובים, דכתיב: אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן:

מסביר המהרש''א בחידושי אגדות שם, שאין ד' בעצמו מסייע אלא המלאך הנוצר ע''י האדם הוא שמסייע בידו. הרי שהאדם יצר בעצמו את המהלך הבא.

יסוד העיקרון של כלל זה מבואר במאירי (מכות שם), שזה חלק מהבחירה החופשית:

מיסודות הדת ומפנות האמונה להאמין שהבחירה ביד האדם להרע או להיטיב, ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב. אין מכריח עליו שאם לא כן כבר בטלו המצות והתורות והוא שאמר ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים שזהו שדרשו כאן מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.

האם באמת אין לד' מעצור בעד מעשי הרשע? ח''ו, ודאי שיש, אלא שהאדם קובע את מסלולו, אך בוודאי ד' כבר ידאג שהנהגתו תצא אל הפועל בדרך זו או אחרת, שעליה משפיע האדם במעשיו.

ולכן הגמרא במכות הנ''ל מביאה את הכלל הזה שמוליכין האדם בדרך שבחר, אחר שאומרת שהייתה הכוונה של ד', לתת לכל אחד כפי המגיע לו, וכך אומרת במכות י ע"ב:

ואשר לא צדה והאלהי-ם אנה לידו וגו', כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו', במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב''ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו, זה שהרג במזיד נהרג, וזה שהרג בשוגג גולה

אפילו בלעם הקוסם הגוי ושונא ישראל, שניסה בעבר בהיותו אצל פרעה לפגוע בישראל, ואחר כך ניסה לקללם, הבין שעתידם של ישראל יהיה שונה משל עמים אחרים ואף משלו. כמו כן, ראה את הקיני מבני יתרו, וידע שעתידם יהיה טוב, כאומרו: "איתן בסלע קינך".לכן, נלמד כלל זה דווקא ממנו.

אך תופעה מיוחדת ומאפיינת הרבה משונאי ישראל במשך הדורות, ראינו גם אצל בלעם. אף שידע את כי "מה אקב לא קבה קל, ומה אזעם לא זעם ד'", בכל זאת, ניסה להפריע להם ע''י העצה שנתן לבנות מואב. אולי הוא בכל זאת ימשיך להפריע להם, כמה שיכול. כך קרה גם בשואה בשנאת הגרמנים אלינו אף בעת שלבי תבוסתם. וכך קורה בימינו עם ישמעאל, אף שהפסידו בכל מיני דרכים, מנסים כל פעם טרור חדש. זו הדרך שבחרו בה.

גם בענייני הגאולה, אף שהעמים מנסים להמשיך לעכב גאולתנו, ד' הבטיח שהיא בא תבוא. אמנם, תלוי בנו, אם נהיה ראויים יותר, ד' ימהר את גאולתנו, אף שיביאה בכל מקרה, גם "בעתה". הרי הגר''א בקש מד', שגם "בעתה", "יחישנה" (ספר "קול התור").

2 צפיות