מחיקת שם השם שנכתב בלוח הכיתה

עודכן ב: 19 יונ 2018

בס''ד כו' סיון התשע''ח / שאלת בוגר הישיבה, יעקב גרוסמן

מחיקת המילה א-לוקי, שנכתב על לוח של כיתה, באות " הא", כחלק מהפסוק: יפקד ה' אלקי הרוחות וכו'


תשובה: שמחתני בשאלתך ואחרי דרישת שלומך ושלום משפחתך, נענה בעז''ה.

בכתב שאינו אשורי יהיה מותר למחוק, בצרוף העובדה שלא היה כתב אשורי וכן שלא הייתה כוונת כתיבת שם השם אלא למחוק אח''כ. וכן לעשות זאת בדרך של גרמא. לכן, הייתי מאריך את ההא לק', כדי שיהיה כבר שינוי האות והשם.

חינוכית, כדאי לנצל מקרה זה ליחס המיוחד ולהלכות הזהירות של כתיבת שם השם.

ביאור התשובה: במקרה זה צריך לחפש כמה צירופים כדי שלא יישאר הדבר ויבואו לידי ביזיון בשימוש בלוח זה.

א. מחיקה בגרמא: כנזכר בשבת קכ ע''ב, שלכולי עלמא מאבד שם ד' בגרמא, שרי. אכן, נחלקו הפוסקים האם שרי שלא לצורך מצווה. יעויין בהר צבי. שו"ת הר צבי יורה דעה סימן רלא:

ולהלכה נראה שאפילו אם נימא שבמחיקת השם ע"י גרמא יש איסור דרבנן, מ"מ בספר המשניות דאזכרות ליכא וגם המאבדו בידים אינו אלא איסור דרבנן, לכן ע"י גרמא גם איסור דרבנן ליכא. וכן משמע בפמ"ג או"ח (סימן קנד, אשל אברהם ס"ק ט) שמעורר על המג"א שהוסיף על דברי השו"ע שס"ת שבלה מניחין אותו בכלי חרס וגונזין אותו בקבר, שה"ה ספרים, וע"ז כתב הפמ"ג מ"ש ספרים לא ראיתי נוהגין כן, ואולי נביאים וכתובים כשהם כתובים בעור ודיו וגלילה, ומשמע מדבריו שבשאר ספרים א"צ כלי חרס. וכך הוא מדוקדק לשון הרמב"ם הלכות יסודי התורה (פ"ו ה"ה), דכתבי הקודש אסור לשורפן ולאבדן ביד, הרי הרמב"ם שמדבר לענין איסור דרבנן בשאר כתבי הקודש, דקדק וכתב ולאבדן ביד, להשמיענו דע"י גרמא מותר

אך הגר''ע יוסף מביא להקל, בשו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כ:

"ועוד שהמחיקה נעשית ע"י לחיצת הכפתור שבמכונת הטייפ רקורדר העשוי למטרה זו. וממילא י"ל כי רק הכח ראשון נעשה ע"י פעולתו, וכשמגיע למחיקת ה' הוא רק גרמא בעלמא, ואנן קי"ל בשבת (קכ:) לא תעשון כן לה' אלהיכם עשייה הוא דאסור הא גרמא שרי. ורבים מהפוסקים ס"ל דאפילו שלא במקום מצוה מותר למחוק ע"י גרמא. ע' בס' עמודי אש (דמ"ה סע"א). ובשדי חמד (מע' מ כלל יא). ובשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' טו אות ג). ע"ש. וכיו"ב כ' העין יצחק (חאו"ח סי' ה' אות לז).

וכן מביא בשו"ת יחל ישראל סימן מ: אמנם לגופם של דברים נראה דבנידון דידן יש להקל במחיקה ע"י גרמא וכרהיטות הגמ' בשבת (קכ, ב) עשיה הוא דאסר הא גרמא שרי. ואמנם ידועים דברי הנודע ביהודה (חנינא או"ח סי' יז, בתשובה לבנו הגר"ש לנדא) דהפוסקים השמיטו מימרא זו ומסיק דאסור לגרום מחיקת השם שלא לצורך מצוה, עיין שם. אמנם אין לכחד דברים מגדולי הפוסקים דס"ל להלכה כפשטות הש"ס דשרי אף שלא לצורך מצוה. וראה אריכות בנושא זה בשד"ח כללים מערכת המם כלל יא.". ואף שמציע לכתחילה ע''י קטן, אין צורך בדבר.

ב. הכתב שנכתב על הלוח אינו כתב אשורי לכתיבת סת''ם, ויש הרבה דעות המקילות בכך. אנציקלופדיה תלמודית כרך לב, כתב; כתיבה [המתחיל בטור תכז]. יעויין שם בהערות ומקורותיהן.

וכן נפסק למעשה בשו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כ, סוף אות ג'.

וע"ע בשו"ת מלמד להועיל (חאו"ח סי' קיג אות כ) שכ' בשם הגאון ר' וואלף המבורג שמותר לשרוף אגרת שכ' בה ב"ה, שכתב שלנו אינו כתב. ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין.

וכן ממשיך שם בשו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כ(ה):

ובר מן דין יש להזכיר בזה מחלוקת הפוסקים אם יש איסור מחיקת ה' בכתיבה לועזית, כי הנה בארחות חיים יו"ד (עמוד כט) כ' בשם חכמי לוניל, דלא שנא אם נכתבו האזכרות בכתיבה גסה, או בכתיבת מש"ק, או אפילו בכתיבת גוים, אסור למוחקן. עכ"ל. וכן הובא בב"י (בבדק הבית סי' רעו). וכ"כ הכנה"ג (שם הגב"י אות טו"ב) בשם הרב אות אמת. ע"ש. אולם ראיתי בשו"ת זרע אמת ח"ב (חיו"ד סי' קכ) שהביא דברי הבד"ה בשם הא"ח הנ"ל, וכתב, אכן כנגד זה מצינו להתשב"ץ בח"א (סי' ב) בד"ה ואחר שנתפרש (השלישי), שכתב, שאם כתובים ...או שיכתוב כתב משיטא שקורין מדבדב מותר למחוק, לפי שאין נקרא כתב אלא אשורית. וכ"כ הרמב"ם שמותר לכתוב בכתב זה הפסוקים בלי שרטוט וכו'. ע"ש. הרי דס"ל דאף לענין מחיקת השם אין כתב העכו"ם חשיב כתב. ונלע"ד שגם האו"ח משום חומרא בעלמא אסר. ואולי דה"ט של מרן הב"י שהשמיט מהש"ע דין זה של הא"ח. עכת"

ג. כמו כן, יש לצרף עוד סיבה והיא כתיבה ע''מ למחוק, כגון שכך רגילים ללמד התלמידים. וכך מצאנו באנציקלופדיה תלמודית כרך לב, כתבי הקודש [המתחיל בטור תרג] המאסף כמה שיטות לכך:

[טור תרח] כתבי הקודש שלא נכתבו לשם קדושה - כגון דפי הגהה שנדפסו לניסיון48, וכן כתבים שנכתבו על ידי אפיקורוס* הכופר בתורה49, וכן לוחות שכותבים לתינוקות על מנת להתלמד, ודרך לכתוב להם לפי שעה ולמחוק50 - יש סוברים בדעת ראשונים שאין בהם קדושה51, ועוד כתבו שכמו כן המתנה עליהם בשעת כתיבתם שלא תחול עליהם קדושה, לא חלה עליהם קדושה52, ועוד כתבו לצדד שאף הנכתבים סתם, ללא כוונה, אין בהם קדושה, כיון שלא התכוון לקדשם53,

מסקנה: נצרף כל הדעות, וייתכן שיש להאריך האות הא לק' כדי למחוק אח''כ בדרך כזאת שלא יהיה אלא גרמא.

הערות:-----------------------------------------------------------

48. שו"ת עין יצחק ח"א או"ח סי' ה. על דין דפוס, עי' ציון 40 ואילך.

49. עין יצחק שם, ע"פ רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ח, ע"ש.

50. עין יצחק שם אות יא, ע"פ רמב"ם תפילין פ"י ה"ד (ועי' המכתם מגילה לב ב, שנראה שמפרש דברי הרמב"ם בלוחות שאין כותבים עליהם דברי תורה, אלא אותיות בלבד, ועי' ציץ אליעזר ח"ג סי' א אות טו). ועי' ציון 54.

51. עין יצחק שם אות ט בדעת רמב"ם שם. ועי' מלמד להועיל ח"ב סי' פט וציץ אליעזר חט"ז סי' לא. (וצ"ב אם הדברים אמורים אף כשנשתמשו בהם ללימוד, ועי' ציון 85 ואילך, שי"ס שאם לא השתמש-ו בכל אופן אין בהם קדושה). ועי' ציונים 41, 42.

------------------------------------------------------------------


14 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מגמה חינוכית בפסיקת המשנה ברורה

השו"ע פוסק :"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מהרי"ל). ואח

שמחה ביהדות ובפורים

לפני שנים רבות, ואני בחור בשיעור ה' בישיבת מרכז הרב, ניגש אלי הרב אלישע וישליצקי זצ"ל וסיפר לי, שביקשו ממנו לדבר ברדיו על השמחה של פורים. הוא לא היה יכול, וביקש ממני לדבר במקומו. אמרתי לו שאין לי מה ל

על מה אתה כועס? (ראם נביס)

בס"ד יום ראשון י"ט חשוון תשע"ט הרבה פעמים קורה לנו בעניינים ממוניים שאנו כועסים אחד על השני. במאמר זה רציתי לברר את העקרונות במקרים בהם חז"ל מתירים לנו לכעוס (להתרעם) על חברינו. תלמוד בבלי מסכת בבא מצ

ישיבת שדמות נריה, 04-6099726

yshadmot@gmail.com