© 2018 by Yeshivat Shadmot Neriya. Proudly created with Wix.com

חלוקת מגילת אסתר לשני בעלי קריאה או יותר

הצגת הבעיה: נשאל אחד מרבני היישובים, האם ניתן לקרוא את מגילת אסתר ע"י שני בעלי קריאה, כל אחד יקרא חצי מגילה? הצורך לעשות כך יכול לנבוע מכמה סיבות. לעיתים בצבא אין מי שהספיק להכין את כל הקריאה, או באופן שקשה לקורא לקרוא את כל המגילה אחרי הצום, או באופן שיש כמה שרוצים לקרוא. אותו רב פסק שלא ניתן לעשות כך על סמך תשובת הריב"ש [סי' מ] שאוסר לחלק הפטרה לשניים. כאן יש להעיר, שבמקומות שיש קריאת מגילת אסתר לנשים ע"י אישה, מלבד הבעיות האחרות שיש בעניין זה [ה'מגן אברהם' מביא את דברי הזוהר הקדוש שאוסר לאישה לקרוא בכלל ועוד בעיות] קיימת הבעיה בה נדון עכשיו, שהרי רוב הנשים לא קוראות את כל המגילה אלא מחלקות את הקריאה לכמה קוראות.

לענ"ד נראה שאין לדמות חלוקת הפטרה לחלוקת מגילת אסתר ולפיכך יהיה ניתן להקל בשעת הדחק, כגון בצבא, אם כל קורא הכין רק חצי קריאה, או אפילו פרק אחד לכל קורא. להלן אביא את עיקרי נימוקי.

נאמר בתלמוד הירושלמי [ברכות ה,ג] :"רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק, זה שהו' עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. אם אמר את ממקום שפסק, הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן והאחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש שתהא כולה תמימה". הירושלמי עוסק באדם שקרא בתורה ופתאום נשתתק ולא היה יכול להמשיך. העולה במקומו צריך לחזור ממקום שהתחיל הראשון כדי שלא ייווצר מצב שהפסוקים שקרא הראשון לא נתברכו לאחריהם.

אומנם עדיין יש כאן מחלוקת ראשונים האם די לחזור למקום שהתחיל הראשון בלי ברכה שלפני הקריאה ולסמוך על ברכת הראשון [רמב"ם] או שצריך לשוב ולברך מתחילה [יתר הראשונים].

כך נפסק בשו"ע [או"ח סי' קמ סעיף א]: הקורא בתורה ונשתתק, העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון, ויברך בתחלה ובסוף; ולהרמב"ם לא יברך בתחלה. הגה: ואפילו בזמן הזה שש"ץ קורא, דינא הכי. להלכה הביא המשנה ברורה שהאחרונים לא פסקו כרמב"ם.

דין זה של הירושלמי הורחב ע"י הריב"ש[=ר' יצחק בר ששת, תלמיד הר"ן] להלן דבריו:

"ומענין זה, כתבתי לך שאין מפטירין בשנים. אבל עתה הוספת לשאול, שחזן קורא פסוק אחד, והשני פסוק אחר, וקורין אותן כך בדלוג, וזהו מנהג טעות. כי המפטיר שקרא בתורה, מפני כבוד התורה צריך שיקרא הוא כל ההפטרה, ולא שישתוק הוא, ויקרא אחר שלא קרא בתורה, ויקראו כן בדלוג. ואף אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה, מחמת חולי או אונס אחר שקרה לו, הבא לסיים אותה לא יתחיל ממקום שפסק הראשון, אלא צריך לחזור ולברך ולהתחיל ממקום שהתחיל הראשון. +שם סי' רפ"ד ס"ה+ כי כן אמרו בירושלמי (דפ' אין עומדין), גבי קריאת התורה, והביאו הרי"ף ז"ל בהלכות (בפ' בני העיר): היה קורא בתור' ונשתתק, צריך להתחיל ממקום שהתחיל הראשון. שאם אתה אומר ממקום שפסק, הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריה', והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם, וכתיב: תורת ה' תמימה, שתהא כלה תמה; ע"כ. ונדון זה לההיא דמיא, שהרי צריך לברך על ההפטרה לפניה ולאחריה, וכ"ש שאין לקרותה בדלוג, כמו שנוהגין שם. ולא דמי לש"צ שנשתתק באמצע תפלה, דתנן (א"ע לד) שמתחיל השני מתחלת ברכה שטעה זה; דהתם, כבר יצאו הצבור ידי חובתן מאותן ברכות שקרא הא', משא"כ בהפטרה, שצריך לברך לפניה ולאחריה". [שו"ת הריב"ש סי' מ]

כמה נימוקים נותן הריב"ש: א. לא יכול לקרוא הפטרה מי שלא קרא בתורה, כי זה כבוד התורה שאין "עלייה" להפטרה. ב. כיון שמברכים על ההפטרה לפניה ולאחריה, הרי זה כקורא בתורה שצריך לחזור מהתחלה כפסק הירושלמי. ג. אין לדמות דין זה לשליח ציבור שנשתתק באמצע חזרת הש"ץ, כי שם כבר יצאו הציבור ידי חובתם, שלא כמו בהפטרה.

כוונתו בטעם השלישי היא, שקורא בתורה או בהפטרה אינו מוציא את הרבים בברכתו, שאין הם צריכים לברך או אפילו לקרוא, אלא זו חובה ציבורית שאחד מיישם אותה, מה שאין כן במקרא מגילה, שהיא חובת כל יחיד, ושליח הציבור מוציאם ידי חובה.

חילוק זה בין ברכות הקורא בתורה לבין ברכות הנאמרות להוציא ציבור ידי חובה מובא בדברי רבינו אפרים [מובאים במרדכי סוף מגילה סי' תתלב], המתייחס גם לתוספתא במגילה המובאת לפניכם:

"אמ' ר' שמעון בן לעזר מעשה בר' מאיר שקראה בבית הכנסת בטבעון מיושב והיו בני הכנסת יושבין כיון שגמרה נתנה לאחר ובירך עליה". [תוספתא מגילה פרק ב]

כותב רבינו אפרים:" ומה חידוש הוא זה דאחד מברך ואחר יוצא וכן תנן כל המצות כולן אע"פ שיצא מוציא וכ"ש אותו שלא יצא אבל המברך הקורא בתורה אין מוציא את הרבים בברכתו שהרי כל אחד ואחד צריך לברך ולקרוא הלכך היכא שנשתתק צריך אחר לברך אבל היכא דסח אפילו הסיח דעתו א"צ לברך".

למדנו שיש לחלק בין הקורא בתורה לקורא מגילה, בה גם הברכות וגם הקריאה נעשים להוציא את הרבים ידי חובה. לעומת קריאה בתורה, שהיא חובה ציבורית ולא חובה אישית.

רמז לחילוק זה נמצא כבר במשנה עצמה. מחד, נאמר במשנה :"הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן". [משנה מסכת מגילה פרק ב משנה ד]. מאידך, באותה מסכת עצמה נאמר :"קטן קורא בתורה ומתרגם". [משנה מסכת מגילה פרק ד, משנה ו] והרי 'כל הפטור מדבר אינו מוציא אחרים ידי חובה'? על כורחך לומר, שאין חובה אישית לשמוע קריאת התורה, אלא חובה ציבורית שתישמע קריאת התורה, ולכן גם קטן כשר מעיקר הדין.

יתר על כן. מי שנאלץ לצאת מבית הכנסת לפני קריאת התורה, לא צריך להשלים [לפי רוב הפוסקים] את הקריאה, מה שאין כן במגילת אסתר, שמקפידים מאוד לא לפספס אפילו מלה אחת.

להלכה, פסק הרמ"א [תרצב,א], שאחד יכול לברך ואחר קורא. זאת על סמך התוספתא הנ"ל.

לפי המבואר מובן פסק השו"ע לעניין תקיעת שופר, שאם אחד התחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר ואפילו שלושה או ארבעה, ודי בברכה שברך הראשון.

אומנם ה"מגן אברהם" כותב שטעם דין זה, השונה מקריאת התורה, הוא משום שבתורה כתוב "תורת ה' תמימה" ולכן קורא בתורה צריך לחזור לראש, כדברי הירושלמי.

לכן לעניין קורא מגילה שנשתתק פסק ה"מגן אברהם" [תרצב,ב] שצריך השני להתחיל מהתחלה אך בלי לברך, כי הראשון ברך בשביל כל הקהל, כמו בתקיעת שופר. נראה שסברתו היא משום "תורת ה' תמימה" ולכן צריך קורא אחד לקרוא את כל המגילה. ה"דגול מרבבה" העיר על דבריו, שלא דייק, כי דין זה דומה בדיוק לתקיעת שופר, שממשיכים מהאמצע. רוב האחרונים הסכימו עם ה"דגול מרבבה" [הוא הרב יחזקאל לנדאו בעל ה"נודע ביהודה"] ה"אליה רבה", החת"ם סופר, ה"שבות יעקב" ועוד. גם בעל חוכמת שלמה [של הרב שלמה קלוגר] בבאורו על השו"ע האריך והסביר שכאן הדין שונה לחלוטין מאחד שנשתתק באמצע קריאת התורה, והוסיף, שהמחמיר לחזור מראש המגילה הוא מן "המתמיהין".

וכך הסכים גם ב"שערי תשובה", אלא שכתב שאם חל פורים במוצאי שבת, שהאנשים לא נמצאים בצום בשעת קריאת מגילה, ראוי להחמיר כמו ה"מגן אברהם" כדי שלא תהא נפשם עגומה בקריאה לחצאין.

מעתה נחזור לשאלה, האם לחלק את המגילה לכתחילה לשני קוראים. לפי "מגן אברהם" לא ניתן לחלק, אך לפי רוב האחרונים נראה שזה אפשרי בשעת הצורך. הביטוי של "שערי תשובה" "שלא תהא נפשם עגומה בקריאה לחצאין" נאמר רק בבעל קורא ש"נתקע" באמצע, ואין זה סימן טוב ששמעו חצי מגילה מאדם שלא הצליח לסיימה, אך כאשר עושים זאת לכתחילה אין עוגמת נפש.

למעשה, קשה להתיר סתם לחלק את המגילה לכמה בעלי קריאה, כי לא נהגו כך, וכל דיון הפוסקים הוא רק על נשתתק, אך כידוע יש כלל "שעת הדחק, כדיעבד דמי", לכן ניתן בו להקל. למרות זאת, עדיף שבעל הקורא ישתה לפני קריאת המגילה או תוך כדי קריאתה, מאשר לחלק את המגילה לכמה קוראים. ושוב, בקריאת לנשים ע"י נשים, נהגו לחלק, ונכנסים בכך לשאלה הנידונה לעיל.

4 צפיות