זוגיות (רועי איצקוביץ)

בתחילת פרשת בראשית אנחנו רואים שהקב"ה בורא את העולם- שמיים, מים, חיות וכו.. ובסוף בסוף הקב" בורא את האדם. האדם הוא נזר הבריאה. העולם נברא בשבילו. בפרק א' של הפרשה כתוב לנו שהקב"ה ברא את האדם- "זכר ונקבה ברא אותם".(א, כו')הקב"ה ברא אדם אחד שבו מופיעים שתי כוחות- זכר ונקבה. בפרק ב' כתוב לנו פסוק שלכאורה סותר לנו את הפסוק הראשון- "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (ב,יח') ונשאלת השאלה- הרי ראינו בפרק א' שהקב"ה לא ברא את האדם לבד, אלא יש גם זכר וגם נקבה!? כדי לענות על השאלה הזאת נעבור למושג שמופיע בגמרא במסכת סוכה. ידוע שאי אפשר לבנות סוכה אם יש רווח בין הדופן לקרקע מעל ג' טפחים. כלומר- כל עוד יש לי פחות מג' טפחים ואין לי ביניהם כלום זה כשר. למושג הזה קוראים "לבוד". הפירוש של המילה הזאת בארמית זה מחובר. נחזור לשאלה ששאלנו- ראינו בפרק ב' שיש בפסוק שם את המילה-"לבדו". המילה "לבדו" לא באה להגיד לנו שלא טוב היות האדם לבד אלא מלשון לבוד, מחובר. כלומר הפסוק בפרק ב' אומר לנו- "לא טוב היות האדם מחובר אעשה לו עזר כנגדו". אז אם כך- למה הקב"ה מלכתחילה ברא את האדם עם הכוחות של הזכר והנקבה ביחד? למה לא לברוא אותם מלכתחילה בנפרד כל אחד?! כדי לענות על השאלה הזאת נביא דוג'- יש משפחה אחת עם 3 ילדים ואמא אחת ויש משפחה עם 3 ילדים ויש להם גם אמא וגם אבא. אצל המשפחה הראשונה, האמא היא זאת שעושה הכל- מכינה לילדים אוכל, עושה איתם שיעורי בית משחקת איתם, מקלחת אותם, משכיבה אותם לישון וכו.. בסוף כל יום האמא מותשת. ולא רק שהיא מותשת היא גם לא מצליחה לעשות את כל הפעולות על הצד הטוב ביותר, כי יש לה עוד הרבה פעולות אחרות על הראש, שכל אחת פוגעת בשניה. היא תשקיע בארוחת ערב אבל זה ייפגע בזמן של המקלחת.. היא תשקיע איתם בשיעורי בית אבל זה ייפגע בה בזמן שהיא תשכיב אותם לישון. היא תצטרך למהר ולזרז את הילדים במקלחת כי היא לא רוצה שהפסטה תישרף וכן הלאה.. כלומר אנחנו רואים שהאיכות והכמות נפגעת. לעומת זאת המשפחה עם האבא היא מצליחה הרבה יותר טוב גם בכמות וגם באיכות. לדוג'- האשה מכינה ארוחת ערב ומשקיעה בפסטה עם סלט וכו ומצליחה גם להכין איזה קינוח נחמד, שבאותו זמן האבא מקלח את הילדים ונהנה איתם ועושה איתם מלחמת מים. ולכן אצל המשפחה השניה גם הכמות וגם האיכות הרבה יותר טוב. הקב"ה ברא את הזכר ואת הנקבה באותו גוף ואח"כ הוא הפריד אותם, כי הוא רצה להראות לנו שלכל אחד מהמין השני יש תפקיד שהמין הראשון לא יכול לעשות, והאידיאל הוא לחיות ביחד שכל אחד משלים את השני. שיש הרבה כישרון במקום אחד( אצל אדם אחד), אז אותו אדם לא יודע איך לממש את כל הכישרונות שיש בתוכו ואז אנחנו נמצא בינוניות ולא מקצוענות, כמו אותה אמא שאין לידה את האבא שיעזור לה. ע"י שהקב"ה הפריד אותנו אחד מהשניה אנחנו נוכל להפעיל את הכוחות שלנו במלוא עוצמתם.את התהליך הזה של הביחד ואח"כ פירוד ואח"כ חיים שוב ביחד, אנחנו אומרים כל יום כשאנחנו מניחים תפילין:" וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'".ישלנו שלושה "וארשתיך". ולכן אוטומטית נחלק את הפסוק הזה לשלושה שלבים שיש בזוגיות.השלב הראשון הוא השלב הכי טרי אחרי החתונה- כל אחד מהבני זוג מוכן לוותר על עצמו בשביל השני. הוא מוכן לעשות הכל- לוותר על "העולם" שלו כדי שהשני יהיה שמח-"וארשתיך לי לעולם"( ירח דבש בלשון הגויים. כלומר הירח מלא ורואים הכל, והכל דבש). אחרי החתונה שהזוג מאוד אוהב ושמח. לאט לאט הוא מגלה שלא הכל ורוד, יש ניגודים ואי הסכמות. כל אחד צודק ועושה לשני משפט. אני לא מוכן לוותר על האני שלי- "וארשתיך לי בצדק ובמשפט". אבל אחרי כל זה חייב להגיע החסד והרחמים אחד כלפי השני. להקשיב ולהפנים. אחרי שעברנו את השלב הראשון ואת השלב השני- מגיע גם השלב השלישי והוא- "האמונה". האמונה הזאת מגיעה עם הניסיון והזמן. כל אחד מכיר את השני טוב ויודע מה הוא אוהב. את שלושת השלבים האלה- אפשר להמשיל לשלושת הפרקים שיש לנו בבראשית. בפרק הראשון אנחנו רואים שמופיע לנו-" ויברא אלוקים את האדם.. זכר ונקבה ברא אתם". כלומר גם הזכר וגם הנקבה הם באותו גוף. זה האידיאל. בפרק ב, אנחנו רואים שלא טוב היות האדם לבדו, ולכן יש פה הפרדה- הזכר והנקבה כבר לא ביחד, הפרדת כוחות. אבל הם כן רוצים להיות ביחד-"בשר מבשרי". ופה השלב השלישי מגיע וסוגר לנו את הסיפור בפרק ג-" ויקרא האדם שם אישתו חוה כי היתה אם כל חי".

27 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

על מה אתה כועס? (ראם נביס)

בס"ד יום ראשון י"ט חשוון תשע"ט הרבה פעמים קורה לנו בעניינים ממוניים שאנו כועסים אחד על השני. במאמר זה רציתי לברר את העקרונות במקרים בהם חז"ל מתירים לנו לכעוס (להתרעם) על חברינו. תלמוד בבלי מסכת בבא מצ

דינה בת יעקב (אוריאל לוי)

בס"ד יום שיש י"ג כסלו 03:53 תשע"ח סוכם מתוך שיעור של הרב שרקי. "וה' ברך את אברהם בכל" לפרוש "בכל" יש 3 פרושים: *בת הייתה ובכל שמה (רמב"ן ארוך ויסודי על המילה כל). *בכל=בן=52. *שלא הייתה לו בת. משותף

מעלתה של סדום (אוריאל לוי)

בס"ד מעלתה של סדום - "כל האוכל ויושב בסוכתה, זוכה ויושב בסוכתו של סדום" ישנם חוקרים שמנסים לטעון שסדום ועמורה לא הייתה קיימת, אבל ישנה הוכחה, ים המלח. ע"פ המקרא סדום עמורה נימצאים בגבול ים המלח. 2 ת

ישיבת שדמות נריה, 04-6099726

yshadmot@gmail.com