© 2018 by Yeshivat Shadmot Neriya. Proudly created with Wix.com

השפעת המלחמה על ישראל

בס''ד לפרשת כי תצא אלול התשע''ח המלחמה והשפעתה על ישראל

המלחמה היא חלק מתולדות האנושות וגם של עם ישראל, ועוד יותר. גם בעבר וגם בהווה אנו נאלצים להתמודד עם השפעותיה של המלחמה. לכן אומר לנו הכתוב בפרשתנו (כג, י- טו):

(י) כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע: (טו) כִּי֩ ד' אֱלֹקיךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ:

מהו הדבר הרע? הירושלמי (וילנא) שבת פ"ב ה''ו, מסביר לנו את השעה הקשה בה עומדים ישראל במלחמה:

רבי פנחס רבי ירמיה בשם ר' חייה בר בא כתיב [במדבר כז כא] ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים. בסדר האורים אין כתיב כאן אלא במשפט האורים. אלא מלמד בשעה שישראל יוצאין למלחמה בית דין של מעלה יושבין עליהן אם לנצוח אם להינצח. א"ר חייא בר בא כתיב [דברים כג י] כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. הא אם אינו יוצא אינו צריך ליה שמירה. אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה.

מצב סכנה זה מוסבר בשונה על ידי רש''י ואחרים, ובעצם כל אחד נוגע בפנים אחרות של המלחמה:

הריקאנטי פרשת כי תצא, כג י) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע [שם י]. כבר ידעת כי השכינה היא הלוחמת מלחמות ישראל, ועל כן צריך לנהוג בה קדושה וטהרה, וזהו אמרו [טו] כי יי' אלהיך מתהלך בקרב מחניך, ותרגם אנקלוס שכינתיה מהלכא בגו משריתך. וכן חומת יריחו נפלה בתרועה בהקף הארון הרומז לשכינה:

עצם הופעת השכינה בתוכנו, ברמה יותר גדולה בעת מלחמה, מחייבת זהירות משנה בהתנהגותנו.

הכלי יקר פרשת שופטים כ, ג מסביר את מציאות היצר, דווקא בעת מלחמה:

פירש רש"י לפי שהשטן מקטרג בשעת הסכנה וקטרוג זה היינו שהשטן הוא יצר הרע המשתדל להחטיא את האדם במלחמה מקום הסכנה כדי להפילו ביד אויביו, על כן במלחמה צריך האדם יותר שמירה מן היצר הרע כי במקום מסוכן זה הוא מתגרה באדם יותר מבמקום אחר להטותו לדבר רע. וחז"ל (כתובות מו א) למדו מן פסוק ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילה וכי דוקא בשעת מלחמה צריך להזהר ולא בזמן אחר אלא ודאי לפי שבמלחמה היצר הרע מתגרה בו ביותר הן בדבר ערוה הן בשאר עבירות כדי להפילו ביד אויביו, על כן למדם התורה שיהיו מזורזים במלחמה לעמוד כנגד יצרם שלא יביאם לידי חטא במקום הסכנה.

הרמב''ן, הולך לכיוון פשוט של המובן "דבר רע", לפי המציאות המצויה במחנה צבא:

ונשמרת מכל דבר רע - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, לשון רש"י. והנכון בעיני בענין המצווה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר:

ובספרי (תצא קיט) ונשמרת מכל דבר רע, ...כשהוא אומר "דבר" אף על לשון הרע.... והוסיפו בו לשון הרע, כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת, ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר מן האויבים:

זהו טבע השוחק בעת תנאי מתח, לחץ, כוחניות עוד, ומביאים להתפרקות של החייל, ונדרש ממנו רמה גבוהה של מוסר אלוקי גם בעת ההיא:

האור החיים מתייחס למלחמה, כנס. על כן ד' דורש מאתנו רמה גבוהה של התנהגות. לכן בפרק כ' הוא מבאר:

"לא תירא מהם, והטעם הוא כי ה' אלהיך עמך פירוש הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין בך כח לעמוד במלחמה זו אבל כיון שה' אלהיך עמך כחו גדול להצילך, כי כשבא אדם ליטהר ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מציריו". ועוד שם בהמשך: "להלחם וגו' להושיע וגו'. פירוש להלחם וגו' לאבד אויביכם, ואומרו להושיע וגו' פירוש שלא ימות מבני ישראל אחד במלחמה, וזה הוא עיקר הנס שתהיה המלחמה כבדה באויביהם ולא יפקד אחד מבני ישראל". ועוד שם בפסוק ח: "ורבותינו ז"ל (או"ח סי' נ"ד בשם הירושלמי) שיערו העון שיכנס בלבו הפחד מיוצרו שאפילו אין בידו אלא שדיבר בין ישתבח ליוצר, והטעם כי הנכנס למלחמה צריך לעשות לו נס להנצל מחרב אויב וכל שבידו מבחינת הרע אינו ראוי לנס ומזלו יפחידו": וכן בפרשתנו, בעניין קדושת המחנה הוא מבאר: כג,י: "כי תצא מחנה וגו'. פירוש הגם שיש דקדוקי עבירות שה' לא יעניש עליהם ואם יעניש יהיה עונש קל, מודיע הכתוב שבשעת הסכנה שהוא בזמן שיוצאים על אויביהם צריכין שמירה מכל דקדוקי עבירות כאומרו מכל דבר רע וגו', וכלל בתיבת דבר גם סיבות שממנו יסובב הרע, והעיר במה שציווה סמוך לזה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור וגו' ואמרו רבותינו ז"ל (כתובות מ"ו א) שהרהורי עבירה ביום מביאין לידי קרי בלילה, ונתכוין הכתוב בסמיכות זה לומר שעל כיוצא בזה יצו במאמר ונשמרת מכל "וגו':

לפי האור החיים, לא רק בגלל המציאות נדרש מאתנו זהירות, אלא כי מלחמה של עם ישראל היא ניסית, ובנס צריך רמה גבוהה של התנהגות אחרת, ןכן ד' בוחן אותנו ב"זכוכית מגדלת".

לאור הנ''ל, נראה לצרף את כל המבטים, שעת סכנה, ניסיון גדול של היצר, אווירה של קדושה, הופעה גדולה של השכינה, הנהגה ניסית. כל אלה מביאים לבחינה מיוחדת של סוג של מידת הדין, וייתכן שזוהי גם כונת רש'י: "שהשטן מקטרג בשעת הסכנה".

אך יש גם תמורה. במחנה שהוא קדוש, ויש בו אווירה של "ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחנר", הרי אנו זוכים לעזרה מיוחדת של ד'.

11 צפיות