הרב מ"צ נרי'ה- מורה האורות

עודכן ב: 29 ינו 2019

הקדמה

זִכַּנו הקב"ה, וישיבתנו היתה אחד האורות שהוציא אל הפועל מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל. היינו הישיבה האחרונה אותה עודד ועזר בהקמתה. גם בימיו האחרונים בהיותו על מיטת חוליו, התעניין מאוד בנעשה בישיבה. יהיה מאמר זה נר למעט מן האור שהאיר לדורנו.

א. התקופה

"וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א,ז) ר' ברכיה בשם ר' אבא ב"ר כהנא אמר... עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר. יום שמת ר' עקיבא נולד רבי וקראו עליו פסוק זה... יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רב המנונא בריה וכו'" (קהלת רבה א,ה).

דברים אלה אפשר לומר על מו"ר שהגיע לשמש את מרן הרב קוק זצ"ל בחמש שנותיו האחרונות. בתקופה זאת ינק ממנו את דרכו ולאחר פטירתו של רבו הגדול יצק תוכן מעשי לראייתו הגדולה ולחזונו הגדול. שניהם האירו לעם ישראל את הדרך בתקופת מעבר חשובה: מגלות לגאולה. בעוד שמרן "הרב" היה "רואה האורות" ומאירם הרי שהרב נרי'ה היה המורה והמחנך של הדור שהלך לאורם.

הרב חרל"פ בהספידו את ה"רב" זצ"ל אחרי שנה להסתלקותו אמר, בין היתר: יש והקב"ה מוריד מן העולם העליון, מתחת כסא כבודו יתברך, פעם בעשרה דורות, נשמה עליונה כזאת, המאירה בשלל אורותיה וגווני - זיקי - ברק מתוך ערפילי טוהר, לא רק בשביל הדור הזה שבו היא מופיעה, אלא גם ובעיקר בשביל כמה דורות הבאים אחריה"[1]. כך נאמר על מפעלו החינוכי של תלמידו הרב נרי'ה. מפעל זה מהווה תשתית רוחנית לדורות הבאים המקוממים את תורת ארץ ישראל במלוא גדלה ועצמתה. אף לשם זה הוריד הקב"ה נשמה של תלמיד המשמש את רבו שהוא אחד בדורותיו. זכו הרב ותלמידו בדור אתחלתא דגאולה למה שזכו משה רבנו ויהושע תלמידו הנאמן בגאולת מצריים.

כשם שרבו הגדול היה מהיחידים בדורו שהבין את מלא משמעות התקופה בה אנו נמצאים והאיר את התורה לתקופה החדשה, כך ידע תלמידו לתרגם זאת למעשה ולהנחיל את האורה הגדולה לצעירי ארץ ישראל בסגנון החדש של החלוציות ה"צברית". שניהם האמינו בדרכם בלהט האמונה ומתוך תקוה גדולה, אף שנאלצו לשחות בין גלים סוערים של בקורת. מצד אחד שלומי אמוני ישראל התמהים על דרכו החדשה של גאון ישראל המלא אהבת ישראל עצומה ןתלמידו היוצר דרך חינוכית שהיתה בעבר בבחינת מוקצה, ומצד שני אחים רחוקים שחשבו על "יהדות חדשה" ולא האמינו שניתן לחיות בארץ ישראל המתחדשת ע"פ תורת ישראל שנחשבה בעיניהם כשייכת לגלות. אילו כוחות נפש, סבלנות, אומץ, מסירות וענווה נדרשו מהשניים שעמדו פעמים רבות במבחנים קשים אך בארץ ישראל זכו להארה אלוקית מיוחדת וכמו שכותב מרן הרב:

"האידיאלים שבמקור ישראל הולכים ומתגלים. מחיים הם את הרוח המוכן לקבלם, בעוצם רעם גבורתם ודורשים את תפקידם לכונן עבורם כלים: כלים רבים, נשמות בריאות של דור רענן, יושב על אדמתו ואזור בגבורת ישע ימינו" (אורות, אורות התחיה,ז').

ב. תורת ישראל

מורגל בפינו ש"הרב" הדגיש את הנקודות של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. והנה בשלושה מישורים אלה פעל גם הרב נרי'ה. התורה היתה בתחילת ההתיישבות בארץ ישראל בשיא שפלותה. גלי ההשכלה שפקדו את אירופה, קשיי ההסתגלות בארץ, השפעת האידיאלים החדשים והמנוכרים לרוח ישראל סבא, הסבל הנורא שפקד את העם ושיאו היה בימי השואה, כל אלה תרמו למצב העגום בו נראתה התורה דלה, ושייכת לשרידי יהדות אירופה הגוועת. היה צורך להחיות את התורה ע"פ האור הגדול שהאיר בה מרן "הרב" וליסד תנועת נוער וישיבות שיוכלו לקרב את הנוער של אותם דורות מיוסרים, ולהכין תשתית של מורי דרך רוחניים ואנשי השכלה ומעשה שיתרמו לבניינה של הארץ בכל תחומי החיים. ואכן זכינו בדורנו לראות יהודים שומרי תורה ומצוות המעצבים את דרכו של העם ואשר יהוו בבא היום את הבסיס למדינת התורה.

ג. עם ישראל

העם היה רחוק, ברובו הגדול, מאמונה, ועוד יותר משמירת תורה ומצוות. החלוציות המלווה בעשיה ובהגשמה היתה רחוקה מחיי היהודי המאמין שיש לו מגבלות ואינו מתאים עצמו לרוח החדשה הנושבת בארץ. והנה מופיעה דמות מיוחדת היודעת לשלב את הרוח החלוצית במרץ, בשמחה ובנגינה, עם ערכי הנצח של תורת ישראל. דמותו הנערצת קסמה לנוער, ובנעימות המיוחדת של ת"ח שבארץ ישראל העלם אל האורות הגדולים שיש להאיר בארץ בתקופה גדולה שכזאת. כך עודד את תלמידיו להשתלב במערכות המלחמה וירד לבקרם בחזיתות הקרב. הוא היה פעיל בקרב העולים ודאג שישתלבו באופן מלא בחינוך הארץ ישראלי התורני ולא לקיים חינוך המסתגר בציבור איכותי. הוא היה פעיל בעצמו בתנועת הנוער ופעל לשלב בין התנועה ובין הישיבות ע"מ שתהיה השפעה הדדית בין התורה ובין רוחו של הנוער. כך נשאר קרוב לציבור המבוגר והצעיר אף בגיל הזקנה כשהוא מתייחס לכל נער, מתעניין בשלום כל בוגר ודואג לצרכים הקטנים היומיומיים של הנוער. "אבא רוחני", "חבר" ו"מדריך" היה ונשאר כל ימיו. יחס קרבה וחיבה היה לו גם לכל סוגי הציבור אף שלא היתה ביניהם הסכמה לדרך בה יש לחנך את הנוער בארץ. כך חינך את תלמידיו להיות המגשר בין חלקי הציבור. כיון שהם צריכים לשלב את כל הערכים הטובים שאפיינו את כולם.

ד. ארץ ישראל

מו"ר היה אחד הלוחמים הגדולים למען ארץ ישראל. בתחילת דרכו הלך להתיישב במושב כפר הרא"ה כשאת הישיבה הארץ ישראלית רצה לחבר עם ההתיישבות החדשה.

השילוב בין תורה וארץ ישראל היה אחד מהעקרונות שהפיץ בהתיישבות החדשה. כך קמו ישיבות רבות המפיחות רוח חיים בציונות החדשה. לאחר מלחמת ששת הימים בה זכינו בע"ה להרחבת גבולות הארץ, היה ממעצבי התנועה למען ארץ ישראל השלמה שאגדה בתוכה אנשי רוח ומעשה מכל שדרות העם. בשיא פעילותו למען הארץ, ראינוהו בשנותיו האחרונות, בהן לחם כארי והיה ממובילי המאבק נגד הרפיון שכרסם בחלקים מעמנו בזיקתם לארץ. בנחישות ובלהט ובקולו הנעים פעל בקרב הנוער שאותו חינך וגידל, להאחז במסירות נפש ברגבי אדמתנו, ואף השתתף בעצמו בפעולות התיישבות שונות.

אמונתו, להחיות את התורה לעם המתחדש בציון ולקרבו לדרך של אחדות ונועם באה בתמצית דבריו שנאמרו יומיים אחרי שחרור ירושלים העתיקה, ר"ח סיון ה'תשכ"ז:

"בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה, מסתמנת גם שאלה - תמיהה מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו אז, בתש"ח, ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה?...על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי: כעיר שחוברה לה יחדיו - עיר שמחברת ישראל זה לזה (שם ב"ק פ"ז ה"ז) ובצורה אחרת נשנה הדבר בתלמוד הבבלי: לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך - לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד (זבחים קיד:). אכן לפני 11 שנים פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואילו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו... ירושלים היתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון... ולכן רק עתה כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד - שער האריות - "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" - רק עתה, כשכולנו מאוחדים... רק עתה זכינו למאורע הגדול: "המחזיר שכינתו לציון" החזיר לנו את ירושלים!... ועם הקמת האיחוד השלם, אחוד גוף האומה עם נשמתה "קדש ישראל לה' (ירמיה ב,ג) - יוחזר לנו גם מה שטרם הוחזר: "והיתה ירושלים קודש - וזרים לא יעברו בה עוד" (יואל ד',יז)[2].

תורת ארץ ישראל הוארה על ידי מרן ה"רב" זצ"ל והנר שהפיץ אותה היה מו"ר הרב נרי'ה זצ"ל.

ן

[1]. שיחות הראי"ה עמ" יב - ע"פ הר"ן שטרן קובץ לחי ראי = י-ם - תשכ"א עמ' רנ"ט.


[2]. מתוך "מועדי הראיה" של הרב נרי'ה בע'מ תפ-תפ"א.

0 צפיות

© 2018 by Yeshivat Shadmot Neriya. Proudly created with Wix.com